רש"י על חולין פ״ח ב:א׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין פ״ח ע״א:י׳ רש"י על חולין פ״ח ע״ב:ב׳ »

1 חולין פתח ↗

וּנְסוֹרֶת שֶׁל חָרָשִׁין דַּקָּה, וְסִיד, וְחַרְסִית לְבָנָה וּמְגוּפָה שֶׁכְּתָשָׁן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְכִסָּהוּ״. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אַף זֶבֶל הַגַּס, וְחוֹל הַגַּס, וּשְׁחִיקַת כְּלֵי מַתָּכוֹת, וּלְבֵנָה וּמְגוּפָה שֶׁלֹּא כְּתָשָׁן, וְקֶמַח, וְסוּבִּין, וּמוּרְסָן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בֶּעָפָר״.

2 תורה תמימה על התורה פתח ↗

אם מאן ימאן אביה. אין לי אלא אביה, היא עצמה מניין, ת"ל אם מאן ימאן מכל מקום קסהנראה דמפרש אם מאן ימאן אביה אם המאון להנשא לו יהיה מצד האב, ומבואר מזה דלבד האב איכא ג"כ מי שממאן, ומי שייך למאן בזה בודאי היא, ומבואר שגם היא יכולה לעכב. ואפשר עוד לבאר דרשה זי עפ"י מש"כ רש"י בחולין פ"ח ב' לענין מה דקי"ל במצות כסוי הדם דמותר לכסות גם זולת עפר, ופירש"י בטעם הדבר, דאם היה כתוב בעפר יכסהו היה משמע דוקא בעפר ולא בדבר אחר, אבל מדכתיב וכסהו בעפר משמע דעיקר הקפידא הוא רק הכסוי ועפר לאו דוקא, יעו"ש. ולפי"ז י"ל גם הכא אם היה כתוב ואם אביה ימאן היה במשמע שרק אביה יכול לעכב אבל מכיון דכתיב אם ימאן אביה משמע דלאו דוקא אביה והוא הדין אחר, והיינו שגם היא יכולה לעכב, וכמש"כ. .כתובות ל"ט ב'

3 חולין פתח ↗

4 חולין פתח ↗

5 חולין פתח ↗

1 נסורת - שמגררין נגרים במגירה פגומה וקוצצים בה עצים והיא משרת נסורת דקה כעפר:

2 ת"ל וכסהו - בפני עצמו נדרש מדלא כתיב ושפך דמו ובעפר יכסנו דהוי משמע עפר ולא דבר אחר דלא כתיב כסוי אלא לבתר עפר אבל השתא מדריש וכסהו באנפי נפשיה:

3 ושחיקת כלי מתכות - דלא איקרי עפר:

4 סובין - שהנפה קולטת:

5 מורסן - קליפה היוצאת כשכותשים במכתשת:

« רש"י על חולין פ״ח ע״א:י׳ רש"י על חולין פ״ח ע״ב:ב׳ »